חולה שמת לו מת - (סימן של"ז שו"ע)

1. חולה שמת לו מת אין מודיעין אותו שמא תטרף דעתו עליו , 
2. ואם נודע לו אין מקרעין לו שמא תגדל דאגתו , 
3. ואפילו אם אביו או אמו מתו וצריך לומר עליהם קדיש אין מודיעים לו, 
4. אין בוכים בפניו ואפילו אם אין הוא קרובו של חולה שמא ידאג אולי אף לו יארע כן וישבר לבו בקרבו , 
5. וכן משתיקין המנחמים בפניו , 
6. אין מספידים בפניו מחשש שישבר לבו ,

וידוי החולה , וכיצד אומרים לו - (סימן של"ח שו"ע)

 

  • וידוי שיש לומר לחולה הנוטה למות אין אומרים בפני מי שאינו מיכול להחזיק עצמו לפניו ויכול להגיע למצב של בכי מפני שעל ידי כן ישברו ליבו , 
  • רק במי שנטה למות אומרים לו נוסח שנכתוב בהמשך , 

וזהו הנוסח 
אומרים לו התודה , 
ואומרים לו הרבה התודו ולו מתו , 
והרבה שלא התודו ומתו , 
ובשכר שאתה מתודה אתה חי , 
וכל המתודה יש לו חלק לעולם הבא , 

  • מי שאינו יכול להתודות בפיו יכול להתודות בלבו , 
  • ומי שאינו יודע להתודות אומרים לו שיאמר 

"שמיתתו תהא כפרה על כל עונותיו " 

סדר הוידוי הנוטה למות { שכיב מרע } 

מודה אני לפניך ה' אלוהי ואלוהי אבותי שרפואתי ומיתתי בידך יהי רצון מלפניך שתרפאני רפואה שלימה ואם אמות תהא מיתת כפרה על כל חטאים ועונות ופשעים שחטאתי ושעויתי ושפשעתי לפניך ותן חלקנו בגן עדן וזכני לעולם הבא הצפון לצדיקים , 
ואם רוצה להאריך כוידוי יום הכיפורים הרשות בידו ,

 

דיני הגוסס , ואמירת צידוק הדין , ומהם הסימנים היפים - (סימן של"ט שו"ע)

 

כלל הגוסס הרי הוא כחי לכל דבריו , ואסור לעשות שום דבר הגורם לקרב את מיתתו , וחשיבות הדבר כדי להתיר למי שהוא כהן להכנס לחדר שבו נמצא הגוסס אף על פי שרוב גוססים עומדים למיתה , 

הטעם לכל הדברים שנכתוב שנאסרו מפני שהם מקרבים את המיתה , 

אין סכין אותו אף שבכל מת נהגו להדיחו כדי שיעביר את הזוהמה בגוסס אין עושים כן כיון שהוא כחי לכל דבר וכן בכל הדברים שנכתוב בהמשך , 

  • אין קושרים את לחייו , 
  • ואין מדיחים אותו , 
  • ואין פוקקים את נקביו , 
  • אין שומטים את הכרית מתחתיו שזה דרך שעושים לאדם לאחר מיתה כדי שגופו לא יסריח ולא יתפח גופו , 
  • אין נותנים אותו על גבי החול ולא על גבי חרסית ולא על גבי אדמה , 
  • אין נותנים על כריסו לא קערה ולא מגריפה ולא צלוחית של מים ולא גרגיר של מלח , 
  • אין שוכרין חלילין ומקוננות , 
  • כל המעמץ עינו של מת בזמן יציאת נפשו הרי זה שופך דמים , 
  • אין קורעים , ואין חולצין , ואין מספידין , ולא מכניסים למקום שבו נמצא המת כל דבר השייך למיתה , ואין פותחין בצידוק הדין , עד שתצא נשמתו , 
  • יש נוהגים כשרואים שזמן הגסיסה מתארך להוציא ספרי קודש הנמצאים בחדר , וכן מורידים את המזוזות . וכתבו שכן היה מנהג בתימן . 
  • יש אומרים שכשיש ידיעה על אדם שגוסס אין חופרים לו קבר אף על פי שאין יודע מכך , 
  • אסור לחצוב שום קבר ויהיה פתוח על מנת לקבור למחרת ויש סכנה בדבר , 
  • כיון שאדם עומד למות אין רשאים להפרד ממנו כדי שלא תצא נפשו והוא יחידי כיון שבזמן יציאת הנפש היא משתוממת. ועוד מפני שישנו חשש שאבריו יהיו קשוחים ומימלא נמצא שיבוא על ידי זה לידי גנות. ואפילו אם הגיע זמן תפילה אין להתפלל כיון שישנה חובה לשמור על המת . 
  • ישנה מעלה גדולה לדאוג שיהיו 10 אנשים בזמן יציאת נשמה ,

 

זמן אמירת צידוק הדין

המנהג לומר צידוק הדין בזמן יציאת הנשמה שכן כתוב בריתא אין פותחים בצידוק הדין עד שתצא נשמתו , 

 

חדשות ועדכונים

נרשמו לנישואין

כאן יוצגו זוגות שנשרמו לנישואין

פתח דבר

דבר ראש העיר

חי אדיב

 

דבר יו"ר הוועדה

אבי בלושטיין