מבוא - מאת הרב חיזקיהו בצלאל מעיני זצ"ל

"ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון" (ויקרא כג ג)

 

שלשה סוגי עירוב הם:

א. עירוב חצירות. המאפשר לטלטל חפצים בשבת בתוך תחום העירוב.

ב. עירוב תחומין. המגדיל את טווח אלפיים האמה שיש לאדם רשות להלך בהם בשבת.

ג. עירוב תבשילין. דרך לבישול ביום טוב לשבת הסמוכה לו. (נושא זה אינו מענינו של המדור והוא יוסבר לציבור המתענין לקראת החגים תשס"ח הבעל"ט).

 

                                             עירוב חצרות

האחרון בין ל"ט המלאכות הוא איסור הוצאת חפצים מרשות לרשות וטלטול ד' אמות ברשות הרבים.

הגמרא במס' שבת (צו ב)מביאה מקור מן התורה למלאכת הוצאה: "אמר רבי יוחנן דאמר קרא: 'ויצו משה ויעבירו קול במחנה לאמור איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקדש ויכלא העם מהביא' (שמות לו ו). משה היכן הוה יתיב (היכן ישב) במחנה לויה, מחנה לויה רשות הרבים הואי, וקאמר להו לישראל לא תפיקו ותיתו (לא תוציאו ותביאו) מרשות היחיד דידכו לרשות הרבים". איסור זה של הוצאה מרשות הרבים לרשות היחיד ולהיפך כולל גם את הטילטול ברשות הרבים עצמה ד' אמות כמבואר בגמרא שם.

מכאן שהנידון חמור ממש כהבערת אש בשבת, בישול, בניה, עבודה חקלאית וכו'.    

אכן,  כל האמור שאיסור ההעברה והטילטול הוא איסור מהתורה נכון לגבי "רשות הרבים" דאורייתא זו שהינה רחוב בעל 16אמות (כעשר מטר) ועוברים בו 600,000 איש ביום והוא מפולש משני כניסותיו. רשות הרבים כזו אי אפשר להפכה לרשות היחיד אלא ע"י הקפתה בחומה וגם ינעלו את שעריה בלילה.

רוב הערים בישראל על אף שרוחב רחובותיהם יש בו את שש עשרה האמה  לא עוברים בהם 600,000 אלף איש לפיכך לדעת רוב הפוסקים אין בערי ישראל "רשות הרבים" מדאורייתא.

כל הערים בישראל דינם והגדרתם "כרמלית", דהיינו שטח פתוח שאינו רשות הרבים לפי ההגדרה דלעיל, ובכלל זה  כל שטח בנוי, שדות, ימים ונהרות.

הכרמלית אסור בה הטילטול בשבת  וכן ההוצאה ממנה ואליה מרשות היחיד -  הבתים והחצרות -  מדרבנן ונהגו בו כל ישראל חומרא יתירה והקפדה כאחד האיסורים החמורים, ואין מטלטלין בשבת בשום מקום שלא הוקף מחיצות.

איך בכל זאת ניתן להתגבר על בעית הטילטול וההוצאה בכרמלית? זאת על ידי שתי הפעולות הבאות:

 

א. הקפת מחיצות 

ניתן להפוך את כל העיר לרשות היחיד, לחטיבה אחת, על ידי גידורה

סביב סביב.  כך משתמשים בגדרות בתים וחצרות וחומות אבן המגיעות לגובה עשרה טפחים, שיחים עבותים, גדר חי, רשתות, וגדר של שורת מוטות רצופים ממתכת או מעץ, חבלים המתוחים לרוחב או לאורך ובלבד שהחלל בין החבלים, המוטות,  אינו מעבר לשלשה טפחים (שלשים ס"מ).

 חומת כביש אלישמע כפר סבא

חומת כביש אלישמע כפר סבא –המשמשת כחלק מצידו המזרחי של היקף העירוב בעיר

גדרות וחומות כנ"ל היוצרות חגורה סביב העיר חייבות להיות ברצף סביב כל המקום המוקף. אכן, אם קיימת פירצה  בגדר או בחומה והיא אינה  עולה על עשר אמות (כשש מטר, ולחומרא חמש מטר) ,או אז אינה מבטלת את הגדר, אם יש פירצה רחבה יותר מעשר אמות אזי כל ההיקף בטל.

 

הקפת העיר על ידי "צורת הפתח"

בנוסף לגדרות וחומות ממש אפשר להפוך את הערים שהם כאמור "כרמלית" לרשות היחיד על ידי מה שנקרא "צורת הפתח" וכהגדרת חז"ל "קנה מכאן וקנה מכאן וקנה מעליהם". דהיינו כאשר שני קנים ועליהם קנה זו צורת משקוף הדלת - צורת הפתח.

הקפת העיר על ידי צורת הפתח

שני עמודים עירוב וחוט ע"ג – רחוב סוקולוב

 

היקף העיר ע"י "צורת הפתח" הינה המקובלת והנפוצה ביותר כאשר ברוב הערים אנו רואים סביב העיר עמודים ועליהם חוטים, אנו רואים לרוב גם עמודי חשמל או טלפון כשלצידם קורות או חביות.  פשרם של אלה יובהר להלן.

ההיגיון ההלכתי העומד מאחורי הלכה זו הוא: אנו רואים את החלל שבתוך "צורת הפתח" כאילו הוא סתום וחוצץ.  

אין שיעור לרוחב צורת הפתח, אין שיעור גם לעובי העמודים, הקנים, ובלבד שיהיו עומדים בחזקה ולא מיטלטלים ויכולים לתלות עליהם דלת קלה ויגיעו לגובה עשרה טפחים (מטר). אין שיעור ל"קנה" שמלמעלה ובלבד שלא יטלטל ברוח מצויה. לפיכך עושים "צורת הפתח" ע"י מתיחת חוטים מעל העמודים.

הלכה בסיסית ביותר בנידון זה של "צורת הפתח" היא שה"קנה" ש"מעליהם" יהיה אכן מלמעלה, לא מן הצד של העמודים, "צורת הפתח" מן הצד פסולה. כיצד ניתן להכשיר את חוטי החשמל או הטלפון המותקנים בעמודיהם מן הצד? כאן עומד לנו המושג ההלכתי "גוד אסיק"  דהיינו: משוך מעלה. לאמור כל מתקן, קורה, או עמוד או חבית שיש בגובהו עשר טפחים (מטר) אנו רואים אתו כנוסק למעלה קורה המותקנת במדויק מתחת לחוט - ויהיה החוט גם בגובה רב -  הרי הקורה נושקת אל החוט. כך בחבית שמוצבת מתחת לחוט, כך בגדר או כל מתקן גבוה עשר אמות הרי החוט נחשב כיושב עליו.

  עמוד חשמל מחופה בגדר בגובה מטר 

 עמוד חשמל מחופה בגדר בגובה מטר המותקן כנגד החוט שבצד העמוד ומשמש כלחי

כל המתקנים הללו שתפקידם להכשיר את צורת הפתח על ידי עקרון ה"גוד אסיק" – נקראים "לחי" בהשאלה מן ה"לחי" שבתלמוד הסותם הלכתית את המבוי.

חוט עירוב מתוח ע"ג עמודי תאורת רחוב 

חוט עירוב מתוח ע"ג עמודי תאורת רחוב

חבית המשמשת כלחי כנגד חוט החשמל

 חבית המשמשת כלחי כנגד חוט החשמל שבבגובה בדרך הים לכיוון הר הזבל

תל המתלקט

במסגרת המחיצות שאנו סוגרים בהם את העיר בנוסף לחומות, גדרות, ו"צורת הפתח" ניתן לצרף גם כל תל המוגבה מן הקרקע,  או כל מדרון, ובלבד שגובה התל או המדרון הוא עשר טפחים (מטר) ושיפועו לאורך ארבע אמות (

2.40 מטר

),אז נחשב הוא למחיצה והיא קרויה "תל המתלקט". אם לאורך ד' אמות לא מגיע השיפוע לגובה עשר טפחים אין זה תל המתלקט ודינו כשטח שטוח. תלים עם שיפוע במידות האמורות מצויים לרוב בואדיות ואנו מצרפים במקרים אלו אותם להיקף העיר.

 עירוב חצרות, שיתוף מבואות

גם כשתחום העיר הפך לרשות אחת ע"י היקפה בגדרות או בצורת הפתח כנ"ל עדיין ההעברה מבית לחצר המשותפת או מחצר אחת לשניה או גם מבית לבית או מחצר לחצר אחרת דרך הרחוב המשותף אינה מותרת אלא על ידי ערוב חצרות, שיתוף מבואות (=בימים המשנה והתלמוד היו הבתים פתוחים לחצרות. מכאן: "ערוב חצרות". מן החצרות יצאו אל הסימטה, המבוי, אליו היו מגיעים מרשות הרבים. זה היה סגור משלשת צדדיו וסגור הלכתית ע"י "קורה" או "לחי" בכניסה למבוי, מכאן "שיתוף מבואות")- שהיה נהוג בישראל מתקנת שלמה המלך דהיינו, לערב את כל הדיירים  בחצר או במבוי בסעודה שכולם יהיו שותפים לה  (44.4 סמ"ק פת לחומרא). כיום נהוג שהרב מזכה לכל תושבי העיר חבילת מצות בערב פסח וחוזר על כך מדי שנה.

 

חשוב לציין כי העירוב צריך להיות על דעת הכל וכולם צריכים להיות שותפים לו. אם ישנה חצר משותפת לכמה דיירים ואחד מהם אינו מסכים לשותפות אין העירוב חל וההעברה בו אסורה. כך גם במבוי אם אחד מבני המבוי לא יכלל בסעודה המשותפת כגון שיש בין הדיירים גוי, מוכרחים לשכור ממנו דריסת רגל בביתו או בחצרו – כך גם כיום שכל העיר הפכה לרשות משותפת ויש במקום מי שאינם שומרי שבת – יש לפיכך לשכור את זכות דריסת רגל בבית התושבים שיש לראש העיר או למפקד תחנת המשטרה האזורית והדבר נעשה גם בעירנו על ידי הרבנים.

  

                               העירוב בהוד השרון

1.    העירוב הכללי

2.    עירוב מהדרין לשכונת מגדיאל

 

העירוב הכללי בהוד השרון

עירנו מוקפת כיום בעירוב המכסה את כל שטח העיר והוא כולל גם את הישובים כפר מלל ורמות השבים בצפון ואת ירקונה וגני עם בדרום.

קו העירוב מקיף את העיר החל מצומת רעננה עד לתע"ש, משם שמאלה להר הזבל המשך  עם 'דרך הים' לנוה נאמן משם לגיל עמל עד לחומה האקוסטית בכביש אלישמע כפר סבא עד לרכבת ומכאן עד לצומת רעננה.

 החומה האקוסטית לאורך פסי הרכבת

 החומה האקוסטית לאורך פסי הרכבת 

 

בהקפת העיר הוד השרון אנו נעזרים בעמודי החשמל ועמודי טלפון שהוכשרו להוות "צורת הפתח" על ידי "לחי" כנ"ל, גדרות וחומות בטון, "תל המתלקט" (ראה לעיל),  וכן קוי עמודי עירוב הקבועים באדמה ומעליהם חוטים שהותקנו על ידי המועצה הדתית.

 קוי עמודי עירוב הקבועים באדמה ומעליהם חוטים

חשוב לדעת:

הקו הצפוני של עירוב הוד השרון החל מגשר הרכבת בהמשך כביש אלישמע כפר סבא עד לצומת רעננה - הינו משותף להוד השרון ולכפר סבא. קו הערוב הישן מגיל עמל עד לבית העלמין הישן של מגדיאל בסוף רחוב אסירי ציון - אינו פעיל .

 

מעמוד ראשון בקו המתח הגבוה בצומת רעננה - המורכב מעמודי חשמל בעלי ארבעה זרועות - פונה עירוב כפר סבא לצפון ועירוב הוד השרון לדרום.

 

בקו המתח הגבוה לאורך כביש גהה מצומת רעננה דרומה עד לתע"ש - מצויים חביות המכוונות לנגד חוט החשמל הנמצא בגובה עמוד המתח הגבוה, חביות אלו כאילו נוגעות בחוט החשמל שמעל לפי הכלל "גוד אסיק" כאמור לעיל. אכן, חביות אלו הונחו על ידי מחלקת העירוב במועצה הדתית רק לחומרא עקב השאלות ההלכתיות לגבי עמוד בעל ארבע זרועות מאונכים המתיישרים לאחד כלפי מעלה – אך דווקא בעיית החוטים מן הצד האופיינית לעמודי חשמל וטלפון אינה קיימת בקו המתח הגבוה שלאורך כביש גהה. שכן, חוטי החשמל שם כולם מתוחים מעל קודקוד העמוד.

 עירוב מהדרין לשכונת מגדיאל

מזה מספר חדשים קיים בהוד השרון קו עירוב חדש סביב שכונת מגדיאל {=ראה מפה} קו עירוב זה שהוקם תוך מאמץ לוגיסטי רב ובהוצאה כספית גדולה – הינו יוזמה של הועדה הקרואה במועצה הדתית בהוד השרון בראשות היו"ר אבי בלושטיין בסיוע מחלקת העירובין של הרשות הארצית לשרותי הדת במשרד ראש הממשלה.

הקמת הקו באה לאחר פניות חוזרות ונשנות של תושבים המהדרים ומקפידים לא לטלטל בעיר בשבת למרות העירוב המקיף אותה מפני בעיית קיומם של  "בית סאתיים שדות זרעים".

 

מהי  הלכה זו של "שדות זרעים"?.  לפי ההלכה ההקפה ע"י הגדר או 'צורת הפתח' ההופכת את כל השטח המוקף לרשות היחיד - חייבת להיות "היקף לדירה". דהיינו, אם בשטח המגודר אין שום צורה של ישיבת אנשים כגון שהשטח המגודר נועד לשמירת חפצים ולעולם לא משמש לשינה ולאוכל אפילו באופן ארעי לאדם אחד – הרי בטל ממנו דין רשות היחיד וחוזר לדין ה"כרמלית". שכן, אין המקום "מוקף לדירה". במידה ובתוך השטח המגודר קיים "בית סאתיים" הוא שטח המשכן (אלפיים אמה, שהם כ 

1600 מטר

 מרובע) שלא נועד כלל לדיור והוא פרוץ אל כל השטח המגודר או אז – לרוב הפוסקים - אנו רואים את כל השטח כמי שלא "הוקף לדירה". אי לכך, כל שטח זרוע בגודל הנ"ל ואין דורכים בו מבטל את ההיקף. השטח של "בית סאתיים" המבטל את ההיקף הוא  שלם ואין בו שבילים ברוחב שלשה טפחים. שדה של ערוגות אינו פוסל את העירוב בדרך כלל.

גינות הדשא אינם מהוות "שדות זרעים" שכן הן מיועדות להיכנס וללכת עליהן

בעירנו הוד השרון שרבים בה שטחי חקלאות, מצויים "שדות זרעים" לרוב, שכן העירוב הינו במעגל רחב מאד והוא כולל גם את רמות השבים וכפר מלל את גני עם ואת ירקונה. כאשר הגבול המזרחי  הוא בכביש אלישמע וגיל עמל עד לנוה נאמן, וגבולו המערבי הוא כביש גהה. הצפוני הוא מגשר בכביש אלישמע הרכבת עד לצומת רעננה, והדרומי מן התע"ש עד תחילת רחוב הרקון בנוה נאמן – אי לכך נמנעים המחמירים לטלטל בשבת בהוד השרון.

 

בכל מקרה של שדות זרעים בכמות מצוצמת ניתן לגדור את השדות הללו ולהקיפם ולהכשיר את כל שאר העיר – אך בעירנו שדות הזרעים רבים ומשתרעים על שטחים נרחבים וגידורם אינו בר ביצוע.

 

 אכן, דעה זו ש"שדות זרעים" פוסלות את כל השטח המוקף גם אם שדות אלו קטנות משאר השטח - אף שהיא מקובלת על רוב הפוסקים – יש החולקים עליה ודעתם ש"שדות זרעים" הפרוצות לשאר שטח ההיקף - מבטלות את ההיקף, רק אם השדות גדולות יותר משאר השטח שהם פרוצים אליו, אך במקום כבעירנו שהשדות הם מיעוט השטח מותר לטלטל. ומקובל וכן נוהגים למעשה בכל מקום שלא ניתן לתקן נושא שדות הזרעים לסמוך על אותם פוסקים המתירים.

 

מחלקת העירוב בהוד השרון הביאה את הנושא המעיק לפני מספר אישי הלכה שהורו לעשות מאמץ למען המחמירים הנמנעים גם מכמה פעולות אלמנטריות כגון העברת מזון שנזקקים לו בשבת והוצאת תינוקות לטיול, ולהתחיל בהקפת שכונות שכונות בעיר שם אין "שדות זרעים".

 

כאמור תכנית זו קרמה עור וגידים ובמאמץ רב הגענו לכך שהעירוב החדש סביבות מגדיאל הינו כשר למהדרין. תחום העירוב החדש הינו כמופיע במפה והוא מקיף את רוב השטח הפנימי של מגדיאל דהיינו כל שכונת גיל עמל ,החומה האקוסטית בכביש אלישמע, החומה של הרכבת, חזרה  לקצה האזור הבנוי עד מצפון לנצח ישראל, סביב מתחם מאתיים ,דרך רחוב הסרגל, הדרים, מוסינזון, אסף הרופא, וחזרה דרך אזור הוילות ( גני עם ושכונת רמב"ם אינם נכללות) לבאר המים שליד תל"י וסביב גיל עמל עד לשח"ל אזור התעשייה לחומה האקוסטית כנ"ל.

כמו בעירוב הכללי גם כאן אנו נעזרים בחוטי החשמל והטלפון והכשרתם ע"י "לחי" וכמובן בגדרות בתים וחומות בטון, כמופיע במפה. לחלק מן הקו החדש

משמש הקו הישן (שח"ל עד לחלק מחומת הרכבת).

  

אנו תקווה כי בע"ה תאפשר הרחבת עירוב המהדרין לכל שכונות העיר.

בדיקת תקינות העירוב

בכל יום שישי מתבצעת בדיקה קפדנית ומקיפה לאורך כל קווי העירוב, הן הקו המקיף את כל הוד השרון והן קן עירוב מהדרין אשר סביב שכונת מגדיאל. בכל מקרה של תקלה הן בחוטים, בעמודים, ובמתקני הלחיים - מתבצע תיקון, הוספה או החלפה בו במקום. הסיור והתיקונים נעשים מדי שבוע על ידי הממונה ירון מדמוני שאחראי גם על תקינות העירוב של העיר כפר סבא, בעזרת עובד המועצה הדתית ברק חג'ג' בפיקוח הרב מעיני ראש מחלקת העירובין במועצה הדתית, כשלרשותם רכב עביר בתנאי שטח קשים.                           

עירובי תחומין

אסרו חכמים לאדם לצאת בשבת יותר מאלפיים אמה (

960 מטר

 לחומרא או 1152מטר לשיטת החזון איש) לכל צד. והסמיכו חכמים זאת על הפסוק אל יצא איש ממקומו ביום השביעי (שמות טז כט). מקומו הוא ד אמותיו והוא נקבע בעת התקדש השבת. אם שבת מחוץ לעיר במקום המוקף לדירה או  בעיר המוקפת חומה, גדר, או צורת הפתח נחשבים אלה לד אמותיו אפילו גדולים ורחב ים הם מאד. ומותר להלך בהם כמה שירצה. אם רוצה לצאת חוצה להם רשאי להלך רק אלפיים אמה לכל צד.

הרוצה ללכת בשבת לצורך - כגון לבקר חולה – יותר מאלפיים אמה לצד מסוים, תיקנו לו חכמים שיוכל להניח עירוב לפני שבת סמוך לסוף התחום, יאמר את הברכה והנוסח של עירובי תחומין ומקום זה יחשב כמקום שביתתו דהיינו כביתו. הערוב הוא פת כדי אכילת שתי סעודות או מאכל שיש כדי ללפת שתי סעודות, עירוב זה יתיר לו ללכת עוד אלפיים אמה לצד מאותו מקום לאותו כיוון, אך הוא יפסיד על ידי כך את האפשרות לצאת מצדה האחר של העיר אלפיים אמה כשאר תושבי העיר. אם יניח את עירובו במרחק של אלף אמה מגבולה הצפוני של העיר רשאי הוא לצאת לצפונה שלשת אלפים אמה ולדרומה כדי אלף אמה,

מאחר ועירנו מוקפת ואף מחוברת עם תחום העירוב של כפר סבא אין כל בעיה להולך בכל תחומי העיר הוד השרון צפונה עד קצה גבולות העירוב של כפר סבא וככל הידוע יש גם חיבור דומה בין כפר סבא לרעננה. מפה מעודכנת לגבי תחום שבת מצדיה האחרים של הוד השרון נמצאת בתהליך הכנה. מפה זו תעדכן בע"ה את הרוצים להגיע לפתח תקוה מדרום לעירוב הוד השרון, את הרוצים להגיע לרעננה או לרמת השרון ממערב ואת גבולות תחום שבת במזרח הוד השרון מאזור גיל עמל עד הרכבת לכיוון מזרח.

 

 

חדשות ועדכונים

נרשמו לנישואין

כאן יוצגו זוגות שנשרמו לנישואין

פתח דבר

דבר ראש העיר

חי אדיב

 

דבר יו"ר הוועדה

אבי בלושטיין